פסק-דין בתיק ת"א 157664-09

פסק הדין ניתן בתביעה שטרית שהגיש התובע נגד הנתבעת בגין שיק של הנתבעת על סך 85,000 ש"ח שמספרו 5001282 ומועד פירעונו 31/1/08 (להלן: " השיק שבמחלוקת").

הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע השיק בצירוף תצהיר של מר שבתאי ז'אן, מנהל הנתבעת, ובהמשך נתן בית המשפט תוקף של החלטה להסכמת הצדדים שלפיה תינתן לנתבעת רשות להתגונן ותצהירו של מר ז'אן ישמש כתב הגנה בתיק.

מתצהירו של מר ז'אן עולה כי הנתבעת היא בעלת כל המניות המוקצות בחברת מגן טכנולוגיות מיגון אש (2003) בע"מ (להלן: " מגן טכנולוגיות") - מניות אשר נרכשו במהלך חודש אוקטובר 2006 ממר אבנר אלוק שנשאר פעיל במגן טכנולוגיות, ולמעשה מנהל אותה באופן בלעדי. על פי תצהירו של מר ז'אן, הנתבעת מזרימה כספים למגן טכנולוגיות לפי הצורך, ובמסגרת זאת מסרה לה גם את השיק שבמחלוקת שאותו העביר מר אלוק למר יוסי לוי מחברת י.ס. הפצה וביצוע פרויקטים בע"מ (להלן: " י.ס. הפצה") המשמשת קבלן משנה של מגן טכנולוגיות בפרויקטים שונים. מר ז'אן הצהיר כי נודע לו שמר אלוק העביר למר לוי את השיק שבמחלוקת וכן שיקים נוספים, אולם עקב הסכמה מאוחרת יותר ביניהם סוכם כי השיקים יושבו למר אלוק. כמו כן הצהיר מר ז'אן כי למיטב ידיעתו כל השיקים נפרעו על ידי מתן מזומנים במקומם, ולתמיכה בטענה זו צירף מסמך הנחזה כקבלה של י.ס. הפצה מיום 16/9/07 בגין קבלת חמישה שיקים ממגן טכנולוגיות, ובכלל זה השיק שבמחלוקת, ולצידה מופיע בכתב יד התאריך 2/4/08 והכיתוב "מאשר כי קיבלתי תשלום מזומן בגין הצ'קים הנ"ל על פי בקשתי. מאשר את ביטול הצ'קים" (נספח ו' לתצהיר). על רקע האמור לעיל הוצהר כי חלק מהשיקים האחרים המופיעים בקבלה הוחזרו לנתבעת, וכן נמסרה הודעת ביטול לשיק שבמחלוקת. עוד הצהיר מר ז'אן כי בדרך שאינה ידועה לו, לנתבעת או למר אלוק הגיע השיק שבמחלוקת אל מר יעקב בראל ונתפס בחזקתו במהלך חקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל, אלא שמר בראל שימש ככל הנראה רק כנושא השטר ולא כבעל זכויות בו. בנוסף הוצהר כי הנתבעת לא שילמה כספים כלשהם לבראל ואינה חבה לו או למאן דהוא דבר.

טענה נוספת של מר ז'אן בתצהירו היא כי על פי ייעוץ משפטי שקיבל, יש לדחות את התביעה השטרית כנגד הנתבעת הואיל והתובע אינו "אוחז" בשיק שבמחלוקת, והיות ששיק זה כלל לא הוצג לפירעון ולא ניתנה הודעת חילול בגינו.

לאחר שקיבלה הנתבעת רשות להתגונן הוגשו שני תצהירי עדות ראשית מטעמה: תצהירו של מר שבתאי ז'אן ותצהיר נוסף של מר אבנר אלוק. מר ז'אן חזר על טענותיו בתצהיר שערך בתמיכה להתנגדות לביצוע השטר. מר אלוק הצהיר כי לאחר מכירת המניות לנתבעת המשיך לעבוד במגן טכנולוגיות כשכיר, והוא מנהל אותה בפועל תחת הוראותיה של הנתבעת. מר אלוק אימת את גרסתו של מר ז'אן הנ"ל, והצהיר בין היתר כי אכן מסר את השיק שבמחלוקת למנהלה של י.ס. הפצה, מר יוסי לוי, אך לאחר מכן ולבקשתו של מר לוי מסר לו מזומנים במקום השיק וגם במקום שיקים אחרים, ומר לוי אישר את קבלת הכספים לידיו. עוד הוצהר כי בעקבות זאת ביקש מר אלוק ממנהל הנתבעת לבטל את השיק שבמחלוקת, ולכן נשלחה הוראת ביטול לבנק. כמו כן הצהיר מר אלוק כי אין לו כל קשר עם מר בראל וכי הנתבעת ומגן טכנולוגיות אינן חייבות דבר בגין השיק.

התובע הגיש תצהיר עדות ראשית שלפיו ייצג זוכה בשם מר שאול אשל בתיק הוצל"פ, ובמסגרת חקירת יכולת של החייב, מר בראל, נתפס בכליו בין היתר השיק שבמחלוקת ללא שם נפרע, ובית המשפט הורה על העברתו לידי התובע בנאמנות. בנוסף עולה מהתצהיר כי לאחר מכן ובהוראת ר' ההוצל"פ, עיקל התובע כספים אצל הנתבעת וזימן אותה לחקירה, אולם מר שבתאי ז'אן אשר התייצב לחקירה מטעם הנתבעת טען שאינו מכיר את החייב, ושככל הנראה השיק שבמחלוקת נמסר לחייב במסגרת עסקה בינו לבין מר אלוק. בעקבות זאת, כך הוצהר, הגיש התובע בקשה להתמנות ככונס נכסים של החייב לצורך הגשת השיק לביצוע - בקשה שבה נטען בין השאר כי יש להתייחס להודעתו של מנהל הנתבעת כאל הודעת חילול, וכי יש לראות בשיק ללא רישום שם הנפרע זכות כספית של האוחז בשיק, ובמקרה דנן של החייב. לבסוף הצהיר הנתבע כי בקשתו להתמנות ככונס נכסים על זכויות החייב בשיק התקבלה, ומשכך בתוקף תפקידו הגיש את השיק שבמחלוקת לביצוע. 

לאחר הגשת התצהירים הנ"ל הוגשה והתקבלה בקשה מטעם הנתבעת לזמן לעדות בדיון ההוכחות גם את מר יעקב בראל ואת מר יוסי לוי.

המצהירים מטעם הצדדים ומר יעקב בראל התייצבו לדיון ההוכחות הראשון שנקבע בתיק. בדיון זה נחקר מר בראל בחקירה ראשית על ידי ב"כ הנתבעת ובחקירה נגדית על ידי התובע עצמו, ולאחר מכן נחקרו המצהירים בחקירה נגדית על תצהיריהם.

מר יעקב בראל העיד בחקירתו הראשית כי אינו מכיר את הנתבעת או את מנהלה, מר שבתאי ז'אן, אינו מכיר את מגן טכנולוגיות או את מנהלה, מר אבנר אלוק, ולדבריו מעולם לא עשה עמם עסקאות והם אינם חייבים לו כסף (ראו פרוטוקול דיון מעמוד 3 מול שורה 16 ועד עמוד 4 מול שורה 10). בנוסף העיד מר בראל כי לא מגיע לו כסף בגין השיק שבמחלוקת, וכי שיק זה הגיע לידיו יחד עם מסמכים נוספים ביום שבו התקיימה חקירת היכולת שלו בלשכת ההוצאה לפועל, וזאת מבחור בשם אמג'ד שצריך היה לקבל את המסמכים בחזרה עוד באותו יום (עמוד 4 מול שורות 11-21). מחקירתו הנגדית של מר בראל עלה בין היתר כי אינו מכיר גם את י.ס. הפצה או את מר יוסי לוי (עמוד 7 מול שורות 3-6) וכי לא שאל את אמג'ד כיצד הגיע השיק לידיו (עמוד 5 מול שורות 20-23). כאשר נשאל מר בראל האם אמג'ד הוא הבעלים של השיק השיב בחיוב, והעיד כי "ממנו קיבלתי ומבחינתי זה שלו" (עמוד 7 מול שורות 15-18).

בתום דיון ההוכחות הראשון הנ"ל הודיע ב"כ הנתבעת כי נודע לו שמר יוסי לוי הוא אסיר, ולכן ביקש ליתן צו לזמנו באמצעות שב"ס. בהמשך ההליך, ולאחר הגשת בקשה בכתב בעניין זה עם פרטים מלאים של מר לוי, ניתן הצו המבוקש, והתנהל דיון הוכחות נוסף שבו נחקר מר לוי בחקירה ראשית על ידי ב"כ הנתבעת ולאחר מכן בחקירה נגדית וחוזרת.

מר יוסי לוי העיד בחקירתו הראשית כי אכן קרו מקרים שבהם החזיר שיקים דחויים וביקש לקבל כסף מזומן תמורתם (עמוד 39 מול שורות 15-16). בהמשך נשאל מר לוי האם הוא מכיר בחור בשם יעקב בראל והשיב כי קשה לו מאוד לזכור (שם, מול שורות 17-18). מר לוי העיד בתחילה כי אינו זוכר את השיק שבמחלוקת (שם, מול שורות 19-20), אך לאחר עיון בנספח ו' לתצהירו של מר ז'אן, העיד כי אכן מדובר בקבלה של החברה שלו, י.ס. הפצה, שעליה אישר בכתב ידו קבלת כסף מזומן בגין השיקים (שם, מול שורות 21-25). בעקבות זאת אף אישר מר לוי שאכן קיבל כסף מזומן בגין השיק שבמחלוקת ושהוא אינו דורש לפרוע אותו (סוף עמוד 39 ותחילת עמוד 40). בחקירתו הנגדית לא הציג מר לוי גרסה ברורה ועקבית לגבי מועד קבלת המזומנים כנגד השיקים ולגבי מועד השבת השיקים לידי מר אלוק (ראו למשל עדותו בעמוד 40 מול שורות 25-27, בעמוד 41 מול שורות 22-25 ובעמוד 42 מול שורות 1-4 ומול שורות 11-13). ואולם, בחקירתו החוזרת העיד מר לוי בעניין זה כי "עבור כל שיק גם אם היה נעלם לי, מה שהחזרתי קיבלתי כסף. איך הגיע, לא הגיע, אני לא יודע. כל מה שכתוב בכתב ידי אלה דברים שהועברו אלי והחזרתי אותם וקיבלתי תמורתם כסף מזומן. איזה תאריך, מתי, אל תשאלו אותי. עבר זמן רב מאוד" (עמוד 43 מול שורות 1-3). בהמשך נשאל מר לוי האם היו שיקים שקיבל והעביר לפריטה ואמר כי "יש מצב כזה" (עמוד 43 מול שורות 4-5).

לאחר דיוני ההוכחות הוגשו סיכומים מטעם הצדדים בכתב. בסיכומיהם התייחסו הצדדים בין היתר לשאלת מעמדו וזכויותיו של התובע ביחס לשיק שבמחלוקת.

דיון

התובע טען כי על הנתבעת לפרוע לידיו את השיק שבמחלוקת מכוח היותו "אוחז" בשיק ועל פי סעיף 37 לפקודת השטרות הקובע לאמור:

"אלה זכויותיו וכוחו של אוחז שטר:

(1) יכול הוא לתבוע על פי השטר בשם עצמו".

המונח "אוחז" מוגדר בסעיף 1 לפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן: " פקודת השטרות") כדלקמן:

"מי שהוא הנפרע או הנסב של שטר או שטר חוב ומחזיק בו, או מי שהוא המוכ"ז".

התובע הוסיף וטען כי מתקיימים לגביו שני המרכיבים לאחיזה בשיק שבמחלוקת בהיותו של התובע הנפרע והנסב של השיק והמחזיק בו פיזית. דא עקא, השיק הגיע לידי התובע בנאמנות מכוח החלטת כב' ראש ההוצאה לפועל מיום 25/5/08, כשהוא ללא ציון שם הנפרע וללא הסבה. אמנם ביום 12/11/08 הגיש התובע לכב' ראש ההוצאה לפועל "הבהרה לאור ההחלטה מיום 25/5/08" שבה ביקש לא רק להגיש את השיק שבמחלוקת לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, אלא גם לרשום את שמו כמוטב בשיק. ואולם, כל שנקבע בהחלטה שניתנה על ידי כב' ראש ההוצאה לפעול ביום 14/11/08 בעקבות ההבהרה הנ"ל, הוא כי התובע מתוקף תפקידו כב"כ הזוכה, מר אשל, ימונה ככונס נכסים על זכויותיו של החייב בשיק וכי בסמכותו "להגיש את השיק לביצוע בהוצאה לפועל ולנקוט הליכים לגבייתו". כמו כן צוין בהחלטה זו במפורש כי "כל פעולה נוספת או אחת של כונס הנכסים כפופה לאישור ראש ההוצל"פ". מכאן שהתובע לא הוסמך לרשום את שמו כמוטב בשיק שבמחלוקת ואף לא הוסמך לחתום על גב השיק כנסב.